מהותה של "העבודה" על פי ביירון קייטי היא להבין שהמחשבות שלנו פוגעות בנו, מביאות לנו סבל, ולכן כדאי שנהיה מודעים לטבען, לאופן עיצובן ולקשר שלהן לחוויות חיינו. שיטת העבודה מציעה לסייע לאדם לחוות את הדבר ההפוך משהו רגיל - את המחשבות ההפוכות לאלה שהוא מאמין בהן - כך שיוכל לראות אפשרויות חדשות מעבר לסבל.

 

הטכניקה יכולה להיות מתורגלת לבד או בזוגות, והינה מורכבת משלושה שלבים:

 

• שיפוט - בו המתרגל מעלה על הכתב את המחשבה, התלונה, הפחד או הכעס שנאגר בתוכו כלפי משהו.

 

• חקירה - סדרה של ארבע שאלות, אשר מטילות ספק במהות התלונה שהובעה בחלק הקודם: האם זאת האמת? האם אתה יכול לדעת בוודאות שזאת האמת? מה קורה, איך אתה מגיב כשאתה מאמין למחשבה הזאת? מי תהיה ללא המחשבה הזאת?                         - מטרת שאלה אחרונה זו היא לכוון את הנשאל אל החופש שנמצא מעבר לאמונה שהמחשבה הזאת היא אמיתית, ולתובנה שסבל יכול להיגרם רק על ידי הגישות, השיפוט והציפיות המוקדמות שיש לאדם לגבי המציאות.

 

• היפוכים - אם המחשבה לא בוודאות נכונה וגורמת לנו סבל, אנו מנסים לבחון אם ההיפך שלה נכון באותה מידה, או יותר. על כל היפוך אנו מנסים לתת 3 דוגמאות אמיתיות כדי להוכיח לעצמנו שזה יכול להיות נכון. למשל: "פול לא מתחשב בי".  1- היפוך מ-לא ל-כן - "פול כן מתחשב בי". 2- היפוך צדדים - "אני לא מתחשב בפול". 3- היפוך לאני - "אני לא מתחשב בעצמי".

 

בתהליך ההפוכים מגלה האדם עד כמה הוא אישית המחולל של חוויית חייו. הוא חוקר, מתבונן, מגלה ומברר את תבניות תפיסותיו. בירור זה מאפשר לו לשחרר את שאינו נכון ו/או רלוונטי, ולהשאיר/לאמץ את תפיסת המציאות ודרך החשיבה המיטיבים עימו. 

 

באמצעות תהליך "העבודה" של ביירון קייטי, לומד האדם להכיר את עצמו, לזהות את מציאות חייו ולקבל אותה - לקבל את מה שיש. הוא לומד להשלים (לעשות שלום) עם המציאות, במקום להתווכח איתה. "בכניעה" זו למציאות, בהסכמה להיות נוכח בחיים, כפי שהם, בנקודת ההתפתחות הנוכחית שבה האדם מצוי - ישנה נחמה גדולה, אשר מתבטת בשחרור גדול, נינוחות, שימחה ואושר.