כיצד מנהלים דיון אפקטיבי ומיטיב?

 

דיונים בסביבת העבודה (כמו גם בבית או בין חברים) עשויים לעתים להיות סוערים מאוד, עד בלתי נסבלים ואף פוגעניים, ברגע שפער הדעות או השוני בין הגישות או האינטרסים, נראה גדול מכדי לגשר עליו. זה אז שנדמה לנו כי הרמת קול, התבצרות בעמדתנו או ביטול דעתו של האחר יצילו את מצבנו או את עמדתנו.  

 

הרבה מרכיבים, הוויות וכוחות (חלקם גלויים לנו וחלקם נסתרים מאיתנו) מעצבים ויוצרים את טבעה של דינאמיקה חברתית. דינאמיקה המורכבת ממגוון של אנשים שונים. נשאלת השאלה – האם ישנה נוסחת פלא, לפיה אני, כפרט בודד, יכול לקחת אחריות ולוודא כי במרחב שלי יתקיימו רק דיונים מכבדים ומיטיבים? הרי אם הדינאמיקה של הדיון הינה תוצאה של סך המשתתפים, כיצד אדע מה מצוי בתחום אחריותי וכיצד אוכל לתרום לדיון נעים, תורם ומעצים?

 

מעגל ההקשבה פותח בדיוק למטרה זו – להקנות כלי תקשורת אישיים לטובת דיון קבוצתי מיטיב. המעגל מבוסס על 4 עקרונות ("ארבע כוונות") פשוטים, אנושיים וטבעיים מאוד, אשר ההצמדות אליהם מאפשר לקיים דיון מכבד ואפקטיבי – כזה אשר שומר ומטפח את היחסים, ובמקביל מניב תוצאות יוצאות דופן, בזכות יכולת השיתוף וחכמת ההמון.

 

ארבעת כוונות המעגל:

 

1. לדבר מהלב - לדבר מהלב פירושו להיות כנה ולומר את האמת שלך ישר מהלב, ולספר את הסיפור בגוף ראשון. 

2. להקשיב מהלב – ללא שיפוט וביקורת. לאיכות ההקשבה השפעה ותרומה מכרעת על איכות המעגל ואיכות הדיון. קשב אמיתי מאפשר מרחב טרנספורמטיבי עבור הצד המדבר והמקשיב כאחד. הקשבה נינוחה, המשוחררת מהצורך להגיב, ו-"ריקה" משיפוטים, הינה גם מפתח לידע חדש.

3. דיבור ספונטני - מתוך הרגע הזה. כוונה זו מנחה אותנו להשתדל שלא לתכנן את הסיפור שלנו מראש ולסמוך על כך שברגע הנכון יעלה הסיפור המתאים או הדבר המדויק אותו אנו רוצים לומר. כשאני חופשי מהצורך לתכנן ,ביכולתי לפנות מקום בתוכי לטובת קול אינטואיטיבי יותר - חכם יותר, מדויק יותר – אותו יתכן וטרם זיהיתי או הכרתי, מאחר והייתי עסוק כל כך בסיפור או "בגרסה שלי". 

4. דיבור בהתאמה- בהתאם לזמן וגודל הקבוצה. או במילים אחרות – "לדבר רזה". כוונה זו היא בעיקרה מעשית ומזמינה אותנו לדבר בתמציתיות ובמיקוד ונועדה לדאוג לכך שלכל הנוכחים יהיה מספיק זמן לדבר. תרגול זה מלמד אותנו להתמקד במהות, ולתקשר אותה בצורה עניינית, בלי רעשים, בלי תוספות – אלא במיקוד.

 

עקרון מנחה נוסף ליצירת מרחב של אמון: "מה שנאמר במעגל נשאר במעגל". עקרון זה מעודד כנות ופתיחות, ומבטיח שהשיתוף האישי של כל אחד מהמשתתפים לא יצא מתחום המעגל.